הכרעת דין בתיק תת"ע 3278-09-11

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 17.06.11 בשעה 03.15 או בסמוך, ברחוב ביאליק 109 ר"ג, נהג הנאשם כשהוא במצב שיכרות ברמה של 430 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בניגוד לסעיף 62 (3) ו 64 (ב) (א) וסעיף 39 (א) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1.       השוטר סרחן סרחן - שערך לנאשם את בדיקת הינשוף בדיקת מאפיינים ומילא את הטפסים המלווים את תהליך מתן הדגימה. השוטר דגם את הנאשם במכשיר הינשוף. הנאשם נמצא שיכור ברמה של 430 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בדיקת הנשיפון מעידה כי קיימת אינדיקציה לשכרות. השוטר רשם כי נדף ריח חזק של אלכוהול מפיו של הנאשם. הנאשם כשל במבחני הביצוע במבחן העמידה ובמבחן ההליכה על קו.

2.       ב"כ הנאשם לא כפר בתקינות המכשיר ומסמכי המכשיר הוגשו בהסכמה.

מטעם ההגנה העידו העדים הבאים:

1.       הנאשם - לדבריו מידי שבוע, ניפגש עם חבריו אצל חבר ומשחקים פוקר, חבר הגר ברחוב סלמה. הנאשם וחבריו שותים, אולם אם לדבריו "הוא שותה אשתו לוקחת אותו", באותה תקופה אשתו הייתה בהריון. הנאשם מזג לעצמו בירה סטלה לתוך הכוס. בדרך חזרה הביתה 2 מ' מביתו ליד הבורסה היה מחסום משטרה. השוטר הורה לנאשם לעצור בצד. בא מתנדב ואמר לו לנשוף לנשיפון, השוטר אמר לו שהוא כשל בבדיקה. הנאשם טען כי הוא אינו שיכור, כיוון שלא שתה וביקש לעשות בדיקת דם. באותו זמן השוטר מפעיל הינשוף בדק אנשים אחרים. השוטר סרחן בא לכיוון הנאשם ואמר לו להמתין רבע שעה, הנאשם המתין על אבן המדרכה, תוך שהוא מעשן. אחרי 20 דק', רבע שעה השוטר מהניידת קרא לו, הנאשם התבקש לנשוף אולם ביקש לבצע בדיקת דם. זאת כיוון שקרוב משפחה של הנאשם, שלא היה שיכור נמצא בעקבות בדיקת הינשוף שיכור, השוטר סירב וביקש מהנאשם לבצע בדיקת ינשוף. לאחר הבדיקה הנאשם התקשר לאשתו שהגיעה למקום. השוטר סרחן ערך לנאשם מבחן ביצוע ואמר לאשתו שהכל בסדר.

2.       עדת ההגנה רעייתו של הנאשם, הגב' ג'וליאן סאסי - לדבריה היא קיבלה טלפון מבעלה, אותה עת הייתה בהריון. כשהגיעה ראתה את בעלה, הייתה התנהלות של דברים, העדה ניגשה לבעלה, שנשבע לה שהוא לא שיכור. לדבריו "שתה לפני כמה שעות בקבוק בירה". השוטר עשה לבעלה מבחני ביצוע. השוטר אמר שהכול תקין, השניים חיכו לטפסים, העדה נהגה הביתה וביום ראשון הנאשם הלך למשטרה.

3.      עד ההגנה שרגא ברנד - השוטר המתנדב שהיה במקום האירוע. השוטר לא רשם דבר והוזמן כעד הגנה. העד לא זכר את האירוע. העיד באופן כללי על פעולות אותן הוא עושה, כאשר הוא מתנדב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי להרשיע את הנאשם בעובדות כתב האישום.

הנאשם טען 3 טענות הגנה.

1.       טענת הגנה ראשונה, פגם שנפל בהליך הבדיקה.  מי שעצר את הנאשם וערך לו נשיפון הוא המתנדב ולא השוטר סרחן. נמצאו סתירות בין עדותו של השוטר למתנדב, לגבי ביצוע בדיקת הנשיפון. טענת הנאשם כי לאחר שנבדק בנשיפון הוא עישן מספר סיגריות בשל הלחץ הרב שחש כתוצאה מהאירוע, כאשר אף אחד לא מתריע בפניו שהדבר עלול לשבש את התוצאה. השוטר סרחן ציין כי בדק שהנאשם לא אכל שתה הקיא, אולם נמנע מפורשות מלציין שהנאשם לא עישן, דבר המחזק את גרסת הנאשם.

2.       טענת ההגנה השנייה, השוטר סרחן טען כי היה צמוד אל הנאשם מהרגע שעצר אותו ועד לבדיקת הינשוף, מדובר בפרק זמן של 21 דק', לטענת השוטר, המתנדב היה צמוד אליו כל האירוע ואבטח אותו, מדובר בטענה תמוהה, מדוע ש-2 שוטרים יהיו מושבתים מהעבודה 21 דק' במקום שאחד יעשה זאת. למעלה מזאת, השוטר סרחן טען בעדותו כי עמד ביחד עם הנאשם כל אותו הזמן, 21 דק' וגם טענה זו תמוהה נוכח הדברים שרשם בחלק א' לבדיקת המאפיינים כאשר הוא מציין שעמידתו של הנאשם מתנדנדת. מדוע שנאשם שעמידתו מתנדנדת יעמוד 21 דק' ולא ישב? הראיות שהובאו ע"י ההגנה מוכיחות כי מי שביצע את עצירת הרכב ומי שביצע את הנשיפון הוא המתנדב ולא השוטר סרחן, משכך היה עליו לצרף מזכר אשר מפרט את מעורבותו באירוע ויאפשר לנאשם לנהל הגנתו כראוי, משלא עשה כן, יש לזכות את הנאשם.

3.       טענת הגנה שלישית, לא ניתן הסבר לנאשם לבדיקת הינשוף, השוטר סרחן העיד שלא זוכר מאומה מלבד הרשום. בדוח הפעולה לא ציין השוטר סרחן כי הסביר לנאשם משמעות הבדיקה, משמעות הסירוב.

4.       השוטר סרחן רושם בסעיף 5 בטופס דין וחשבון כי לא נכח איש עם הנאשם בזמן הבדיקה, אולם בזמן עדותו טען כי היו במקום עוד שוטרים. בסעיף 6 לדוח העיכוב ציין כי המתנדב נכח במקום. אשתו של הנאשם והנאשם העידו כי היו במקום ועל כן גם עובדות אלה עומדות בסתירה עם עדותו של השוטר סרחן.

5.       הטענה כי פלט הינשוף אשר מיוחס לנאשם אינו טופס הבדיקה שלו הגיונית אף מחומר הראיות, הנאשם נעצר בשעה 03:15, בשעה 03:50 הועבר למאפיינים, בשעה 03:55 הועבר לבדיקת הינשוף, כל זה מפורט בדוח הפעולה, אולם בדיקת הינשוף אשר הטופס שלה צורך לחומר ראיות נעשתה בשעה 03:36 - 03:39. למעלה מזאת, השוטר סרחן בעדותו טוען כי הבדיקה נערכה בחצות, כל זה מראה שהטופס שצורף אינו הטופס של הנאשם, ככל הנראה מדובר בפלט בדיקה אחרת.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש בתיק ושמעתי את העדים מצאתי לדחות את טענות ההגנה וזאת בשל נסיבות אלו.

לגבי הטענה הראשונה כי נפל פגם בביצוע הבדיקה. לא מצאתי כי אכן נפל פגם כזה. השוטר שעצר את הנאשם על פי הדוחות שערך, רשם בת/3 סעיף 6, כי הסביר לנאשם, שנאסר עליו מרגע עצירתו ועד לנטילת הדגימה לאכול לשתות ולעשן. בסעיף 9 לאותו מסמך סימן השוטר כי הנאשם היה במשמורתו והנאשם לא עישן. בת/4 ציין השוטר כי הנאשם לא עישן לפחות 5 דקות לפני הבדיקה. וכן בת/7 ציין השוטר כי וידא שהנאשם לא עישן לפני הבדיקה. יצוין כי ב"כ הנאשם טען בסיכומים "טענת הנאשם כי לאחר שנבדק בנשיפון הוא עישן מספר סיגריות בשל הלחץ הרב שחש כתוצאה מהאירוע" (עמ' 16 שורה 23 לפרוטוקול) דבר זה עומד בסתירה מוחלטת לעדות הנאשם שהעיד פעמיים על העישון בניגוד להוראת השוטר כפי שהיא עולה מהטפסים שמילא השוטר. (בעמ' 8 שורה 2 לפרוטוקול) אומר הנאשם "עישנתי בשיא הלחץ" מבלי שהוא נוקב בכמות כל שהיא של סיגריות. בנוסף בחקירה נגדית טען הנאשם (עמ' 9 שורה 19 לפרוטוקול) אמר הנאשם "הוא קרא לי ואז כיביתי את הסיגריה. אני בדיוק הדלקתי את הסיגריה ואז הוא קרא לי". מדברים אלו כלל לא ברור כי הנאשם בכלל עישן. אלא על פי דבריו הוא הדליק את הסיגריה ומיד כיבה אותה. פרט לכך לנוכח העובדה כי השוטר רשם כי הסביר לנאשם כי אסור לו לעשן. השוטר נשאל האם יתכן כי הנאשם עישן ודחה טענה זו (ראה עמ' 3 שורה 5 לפרוטוקול). בנסיבות אלו משציין השוטר כי הסביר לנאשם כי אסור לו לעשן. בנסיבות בהן ציין השוטר ב-4 הזדמנויות שונות בטפסים אותם מילא, כי הנאשם לא עישן. נוכח העובדה כי השוטר היה בקשר עין עם הנאשם מרגע עצירתו. משחזר השוטר על כך בבית המשפט ועמד על דעתו שלא יתכן כי הנאשם עישן. נוכח עדותו של הנאשם כי לא ברור כלל אם עישן וכמה. אני מוצא להעדיף את גרסת השוטר לקרות האירועים על פני גרסתו של הנאשם. זאת במיוחד לנוכח העובדה, כי הנאשם חתם על ת/3 בו נרשם מפורשות כי הוסבר לנאשם שאסור לו לעשן.

טענת הנאשם כי אין הגיון בטענת השוטר כי שני שטורים יעצרו יחדיו את הנאשם מבלי שאחד יעסוק במשהו אחר אלה אחד יאבטח את השני. טענה זו דינה להידחות. שיקולי המשטרה, וקביעת דרך התנהלותם אינם עניין לבחינה בתיק זה משלא בחר הנאשם להביא ראיות להוכחת טענתו כי השוטרים פעלו בניגוד לנהלי המשטרה. מדובר בשעת אישון לילה ויכול ונהלי המשטרה מחייבים עבודה בזוגות כאשר שניהם עסוקים באדם אחד. משלא הובאו ראיות בעניין, אין לבית המשפט אפשרות לבקר החלטה זו של המשטרה.